איתן נולד בתאריך 2.2.69, במושב רמות נפתלי שבגליל העליון להוריו ציונה וקלוד בלחסן, אשר עלו ארצה ממרוקו וטוניס והיכו שורש בישוב. איתן בן שלישי ואח ליואב, אסנת וירון. איתן גדל והתחנך ברמות נפתלי, ספג ערכים של אהבת העם והמולדת.

איתן בן שלישי ואח ליואב, אסנת וירון. איתן גדל והתחנך ברמות נפתלי, ספג ערכים של אהבת העם והמולדת, רגישות והתחשבות בזולת, אהבת האדמה, אהבה גדולה לבע"ח וטיולים.

איתן למד בבית הספר היסודי אזורי, דאז במושב יסוד המעלה. איתן תמיד התבלט בחברת הילדים והנוער והיה למרות ביישנותו מנהיג ומוביל בחברה.

את חטיבת הביניים והתיכון למד בבית הספר האזורי עמק החולה בכפר בלום.

איתן היה מסוג הנערים שלא השקיעו בלימודים אך הצליח בקלות בכל תחומי הלימודים, חיוכו המקסים והביישני היה כובש גם את המורות וגם את הבנות.

בתקופת חטיבת הביניים איתן פוגש את רעיה, בת כפר בלום, ולימים הם נישאים.

איתן בנעורותו, עוזר להוריו במשק החקלאי. הוא עובד במטעים, בלול, במחלבה ובחופשות הקיץ מנהל את הקטיף. במקביל הוא מטפח את גינת הוריו שמאוד אהובה עליו.

לימים פיתח את פרוייקט הצימרים באותה גינה.

השירות הצבאי

ביולי 87' מתגייס איתן לצה"ל, כמובן בשאיפה להגיע לסיירת צנחנים. בגיבוש איתן מסומן כאחד החיילים המובילים, אך לקראת סוף הגיבוש, הוא מתייבש עקב שתיית מים מג'ריקן עם נפט, הוא מובל לבית החולים ולא מסיים את הגיבוש. איתן מתחיל קורס מדריכי צניחה, עובר טירונות ומסיים קורס מ"כים (שנעשה עם ש-13) בהצטיינות. הוא לא מוותר על החלום להגיע לחטיבת הצנחנים, לפי המסורת במשפחתו וביישובו רמות נפתלי, שבתקופה זו הוביל ביחס כמות החיילים שהגיעו לחטיבה.

קצין בחה"ן

לאחר מאמצים רבים מתחיל איתן מסלול בלוחם בחה"ן צנחנים, מדריך תקופה מסוימת ואז ביולי 89' יוצא לקורס קציני חי"ר עם סיום הקורס נשאר להדריך מחזור אחד בבית הספר לקצינים. איתן חוזר לחה"ן ומפקד על צוות סמלים ולאחר סיום שנת הקבע משתחרר. הוא חוזר לעבוד במשק ובמחלבה עם אביו ומבלה הרבה בכפר בלום, בדירתה של רעיה. איתן בודק באותה תקופה אפשרות לעבודה בתחום הבטחוני אך לאחר חצי שנה הוא נענה לקריאתו של המח"ט לחזור לחטיבה.

גדוד צפע

איתן חוזר ומשרת כסגן מפקד פלוגה אוגוסט 91' בגדוד צפע. באוגוסט 92' הוא מתמנה למפקד פלוגת טירונים ועובר איתם מסלול של שנה ו3 חדשים. . לאחר חופשת מ"פים באירופה איתן מתמנה להיות חונך מפקדי פלוגות בבסיס אימונים של חטיבת הצנחנים ולאחר מכן מתמנה לסגן מפקד גדוד צפע.

איתן יוצא לתקופת לימודים של שנתיים, מתחתן עם רעייה ובאותה תקופה יוזם את בניית הצימרים ברמות נפתלי.

מפקד סיירת צנחנים

ב-17.7.97 איתן מקבל את הפיקוד על סיירת צנחנים. איתן בכל דרכו הצבאית היה דוגמא לחייליו ומה שדרש מהם דרש גם מעצמו: יושר, דייקנות, אמינות, ירידה לפרטים, משמעת עצמית גבוהה ושאיפה למצוינות. אל פקודיו התייחס כאב, אח, חבר ומפקד כאחד.

הפיקוד על הסיירת גוזל מאיתן הרבה כוחות וזמן ולמרות זאת איתן מצליח לשמור על מעורבות בחיים האישיים: ההורים, הצימרים, רעיה ונעם. עיקר הלחץ שמפעיל איתן הוא בביצוע מבצעים בלבנון וכל ביטול של מבצע מתקבל אצלו בכעס. בשנת 98' מציין אלוף פיקוד הצפון את היחידה על היותה היחידה היוזמת והמבצעת ביותר בין היחידות שפעלו בדרום לבנון.

כשבועיים לפני אירוע ההיתקלות, הגיע מפקד החטיבה עם איתן לביתם של ציונה וקלוד. ג'רי בישר למשפחה שאיתן יצוין ביום העצמאות כקצין מצטיין על ידי הרמטכ"ל. איתן לא זכה להשתתף בטכס. בטכס מרגש מילאו את מקומו של איתן הוריו, רעיה ונעם.

המבצע האחרון

בליל ה-22.2.99 מוביל איתן את לוחמי הסיירת למבצע מחוץ לרצועת הביטחון. מטרת המבצע היא פגיעה במחבלים בנתיב ההגעה שלהם לפעילות עוינת כנגד כוחות צה"ל. הלילה לילה קר והכוח מטפס לגובה 1200 מ' מעל פני הים לקלעת ג'בור מצפון לחונה לא רחוק מהכפר מיידון. השטח בו מתבצע המבצע הוא שטח סבוך ומסולע המגביל את שדה הראייה למטרים ספורים.מעט אחרי חצות מגיע הכוח לאזור העמדות.

איתן מוביל את הכוח של דוד לעמדה. הוא יוצא יחד עם סגן לירז טיטו, קצין הנדסה שמצטרף למבצע, . איתן ולירז מגיעים לטווח קרוב מאוד של עמדת מחבלים וצרור ארוך פוגע בשניהם. שניהם נופלים ונהרגים במקום. סגן דוד גרניט, מפקד צוות לוחמים, מתעשת ראשון, ומנהל את הלחימה בגבורה. לוחמים נוספים מצטרפים ללחימה על מנת לפגוע במחבלים. דוד נפגע ויחד איתו עוד חמישה לוחמים. כשמגיע אחד הקצינים לדוד, דוד אומר שהוא יהיה בסדר ושצריך לטפל בפצוע אחר. כשחוזר הקצין לבדוק מה מצבו של דוד, הוא כבר מת. על הגבורה שגילה קיבל דוד צל"ש אלוף הפיקוד לאחר מותו.

הכוח מחולץ לארץ בעזרת מסוקים ותחת חיפוי של אש מסוקי תקיפה וארטילריה.

מייד עם חזרתם לארץ, עסקו לוחמי הסיירת באימונים לקראת משימות שחלקם הביאו להריגת מחבלי החיזבאללה.

סיפור אחד

בלילה שלפני המבצע שהינו בשאר ישוב. לאחר שישבנו, כל הקצינים, לתכנן סגירות אחרונות לקראת המבצע, יצאתי עם איתן לסידורים במחנה "גיבור" בסופה הכסופה שהפכה לחלק מדמותו.

בנסיעות שכאלה לפני מבצעים הרשינו איתן הרשה לעצמו להפיג מעט את המתח. תככנו את הכנת השתייה החמה והאוכל לעמדה שלנו במבצע ואז איתן שאל: "נו, מה אתה חושב, המבצע יצא?". אני עניתי שכן אבל כדאי להרוג מחבלים כמה שיותר מהר ולחזור כי קר מאוד ומהתצפיות ראו שיש שלג בעמדות. איתן חייך ואמר "לחזור אבל מוסק".

למחרת הופצה השמועה על חזרה מוסקת, בלי אחיזה ממשית במציאות, ואיתן אף הפתיע במסדר האחרון לפני היציאה ובדק האם ללוחמים יש פתקיות הטסה.

חזרנו מוסקים, בטח לא איך שאיתן תכנן, ומשם התחילה ההתמודדת החדשה.

משפחה

איתן ורעיה מכירים עוד בתקופת חטיבת הביניים ובמשך כל השנים נשמר הקשר בינם. לאחר סיום תקופת הקבע הראשונה הוא בילה הרבה בביתה של רעיה. כאשר איתן מתמנה לחונך מ"פים הם עוברים לגור יחד בדירה ברמת גן ועם מעברו לתפקיד סמג"ד הם עוברים לקריית שמונה.

ב-9.9.96 איתן ורעיה נישאים. כחודשיים לאחר שאיתן מקבל את תפקיד מפקד סיירת צנחנים נעם נולדת. בדיוק באותה השבת איתן נשאר בצבא לתרגיל יחידה ראשון שלו בסיירת. הוא מקבל הודעה שרעיה בבית חולים אך אין צורך שיגיע עדיין. במהלך הפקודה לתרגיל איתן מקבל את ההודעה על הולדת נעם. איתן מחליט לא לעזוב את היחידה אך לאחר לחצים של המח"ט, איתן נוסע לבית החולים בצפת, נמצא כמה שעות עם רעיה ונעם וחוזר ליחידה.